התמודדות עם שחיקה במערכת החינוך 

טיפוח כושר נפשי והעצמה אישית
דרכים להתמודדות עם שחיקה במערכת החינוך.

"...עייפה נפשי ממסע לא דרך במדבר חיים הגדול."
(רחל)

מקצוע ההוראה הוא אחד המקצועות, המאתגרים, התובעניים והשוחקים בשוק העבודה. המפגש הבלתי נמנע: מורה - כיתה, מציב עבור המורה, שפע אתגרים נפשיים: עמידה במשימות ההוראה ומשימות חינוכיות, שמירה על המסגרת הכיתתית, התמודדות עם ציפיות אישיות וציפיות המערכת,
וכל אלה תוך מעורבות רגשית.
לנוכח דרישות התפקיד ולנוכח פוטנציאל השחיקה במקצוע, עבור המורה, טיפוח כושר נפשי והעצמה אישית, הינו כורח מציאות של ממש.

בטרם אדון במהות ובסגולות הכושר הנפשי, אדגיש כי לתופעת השחיקה שלוש סיבות עיקריות: מצב גופני ירוד, העדר משמעות ומתח נפשי.
בראי הרפואה הסינית, הגוף והנפש חד הם. כך, התשת הגוף לאורך זמן בעבודה מאומצת, עלולה לגרום לעייפות הנפש. כך, אכילת מזון לא בריא לאורך זמן, עלולה לפגוע בפעילות מערכת העיכול, לירידה ביכולות כזיכרון וריכוז, עד לתחושת שחיקה.

המשמעות, קבע הפסיכיאטר ויקטור פרנקל, היא כוח המניע את רוב פעולותינו. כל עוד נחוש כי יש משמעות למעשנו - נתמיד בהם, אך אם תאבד תחושת המשמעות, עלולה להופיע תחושת השחיקה.
המשמעות עשויה להוות מניע ליכולתו המופלאה של האדם לשרוד משברים וסביבות עבודה תובעניות ושוחקות, אך כפי שכתבה דליה רביקוביץ? בשיר "גאווה": "גם סלעים נשברים..."
כלומר, המשמעות היא לעולם לא תעודת ביטוח לעייפות הנפש, ורצוי, בצידה, לרכוש כלים נוספים להתמודדות.

מתח נפשי מהווה אף הוא נדבך בתחושת השחיקה.
מקור המתח הנפשי נובע מצורך פנימי, הקיים בנו, ותפקידו לשמר כל העת, רצף "הנאה". כלומר, לשמר תחושות נעימות, תחושת וודאות ושליטה. צורך פנימי זה, שהוא למעשה מצב של דריכות מתמדת כלפי כל גורם המזוהה כמאיים על רצף ה"הנאה", בא לידי ביטוי בתגובותינו השונות: קוצר רוח, כעס, טינה, קנאה, שנאה, זעם, ספק, דאגנות, פחד, חרדה, עצלות...
דריכות מתמדת זו, המלווה כל העת בתגובות נפשיות, עלולה לאורך זמן לשחוק את החוסן הנפשי ולגרום לתחושת שחיקה.

מהו אם כן כושר נפשי?
לכל אחד ואחת מאיתנו נתונות שלוש יכולות: סבלנות, ריכוז ורגיעה, אך במידה ובאיזון שונים. טיפוחן של אלו ומציאת איזון ביניהן הוא טיפוח הכושר הנפשי הלכה למעשה.
כשם שטיפוח כושר גופני מסייע בהתמודדות עם גרף מאמצים גופניים הולך וגדל לאורך זמן, כך מסייע הכושר הנפשי להתמודד עם שפע האתגרים הנפשיים המציבה בפנינו המציאות: תחושה לא נעימה, מצבי אי ודאות וחוסר שליטה.

טיפוח כושר נפשי הינו תהליך המשלב שתי פעולות:
האחת, תרגול באופן עצמאי. השניה, הדהוד התובנות הנרכשות במהלך התרגול, לחיי היומיום.
שיטות התרגול המסייעות בטיפוח הכושר הנפשי רבות, ומין המפורסמות : יוגה, טאי צ?י, צ?י קונג, ומדיטציה.
את העיקרון העומד בבסיס שיטות התרגול, ניתן לתאר בביטוי הבראשיתי: "עזר כנגדו".
עזר כנגדו משמע, הפיכת כל גורם או חוויה הגורמים לנו להתנגדות, למראה המשקפת את התנהגותנו.
בשגרת היום ניתן להשתמש בעקרון "עזר כנגדו", אם נלמד להפוך את סביבת עבודתנו לעזר ולא לשדה קרב: יהיה זה תלמיד המפריע למהלכו התקין של שיעור, מנהל המפעיל עלינו לחץ, תחושת חוסר וודאות במהלך העבודה או תחושת חוסר חשק המתעוררת רגע לפני תחילת שיעור.
כאשר נראה בכל אלו, "עזר כנגדנו", נהפכם באחת, מבעיה לפתרון.
כך גם נלמד בהדרגה כיצד להיפתח, לקבל ולהשלים עם נוכחותם ויחד עם זאת, להישאר מרוכזים ורגועים.

בראייתי, אלו המשכילים לטפח כושר נפשי משולים ללוחמי שוורים.
חישבו על כך, כיצד מסוגל לוחם שוורים צנום, לנצח שור עצבני ובריא גוף?
בפשטות, הלוחם מאפשר לשור להמשיך את שתף תנועתו!
אם יתייצב מולו וינסה להתנגד לו בגופו, יזכה בנחת קרניו.
אם יאפשר לו להמשיך בריצתו, יוכל בהדרגה, להתישו ולגבור עליו.
מציאות חיינו משולה לשור.
אם נתנגד לתנועתה ולחוקיה, נשחק תחת רגליה.
אך אם נלמד כיצד להתייצב מול המציאות- סבלניים, מרוכזים ורגועים - או במילים אחרות, אם נמצא את לוחם השוורים שבנו, נוכל להפכה ל"עזר כנגדנו", להימנע מפגעיה ולאמצה ככלי לצמיחה והתפתחות.